להורדה חינם של הספר
לחץ כאן
פואמה
שירה והגות
ד"ר שמעון בן יאיר - יועץ בכיר לפיתוח אישי וניהולי
Dr. Shimon Ben-Yair
Senior Consultant for Personal and Management Development
ליל הסדר תשפ"ב
אביב 2022
בית משפחת בן יאיר - הוד השרון
כוס ראשונה
לחיים!!
התכנסנו כאן הערב לחגוג בצוותא את חג הפסח ולספר ביציאת מצרים.
רבים מבקשים בערב זה, שנה אחר שנה, להלל ולשבח את המעשה האלוהי: הוצאת בני ישראל ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה; מתן תורה בהר סיני; סילוק שבעת עמי כנען והורשת הארץ לעם הנבחר.
יש מי שבוחר לציין ולהדגיש בחג הפסח את ערך החופש האישי ואת חשיבותה של החירות הלאומית - כאשר סיפור יציאת מצרים משמש לו לערך החירות בחינת נרטיב מארגן... ואולי אף מעניין.
ויש כמובן מי שמוצא בחג הפסח הזדמנות משמחת לקרב ולחבק את בני המשפחה המורחבת.
כל אחד וטעמיו הראויים.
אך כולנו, כאיש אחד, מייחלים לכך שימי האביב והקיץ שלפנינו יסירו מעלינו כל עצב ודאגה וימלאונו בבריאות טובה, באושר, באהבה ובפרנסה טובה.
4.
וְזֶה שֶׁלֹּא יָדַע לִשְׁאֹל
לָקַח אֶת הַיָּפָה מִכֹּל
שִׁלֵּב יָדוֹ בְּתוֹךְ יָדָהּ
וְחָזַר אִתָּהּ לְהַגָּדָה
שִׁלֵּב יָדוֹ בְּתוֹךְ יָדָהּ
וְחָזַר אִתָּהּ לְהַגָּדָה
5.
לְאָן הוֹבִילוּ הַדְּרָכִים?
הֵיכָן אַרְבַּעַת הָאַחִים?
בַּשִּׁיר שֶׁלָּנוּ יְדִידִי
אָסוּר לִשְׁאֹל יוֹתֵר מִדַּי
בַּשִּׁיר שֶׁלָּנוּ יְדִידִי
אָסוּר לִשְׁאֹל יוֹתֵר מִדַּי.
1.
בְּיוֹם בָּהִיר וְנֶהֱדָר
יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַהַגָּדָה
חָכָם וְתַם רָשָׁע גָּדוֹל
וְזֶה שֶׁלֹּא יָדַע לִשְׁאֹל
חָכָם וְתַם רָשָׁע גָּדוֹל
וְזֶה שֶׁלֹּא יָדַע לִשְׁאֹל
2.
וּכְשֶׁאַרְבַּעַת הָאַחִים
יָצְאוּ לָנוּעַ בַּדְּרָכִים
מִיָּד מִכָּל אַרְבַּע רוּחוֹת
פְּרָחִים הִגִּיעוּ וּבְרָכוֹת
מִיָּד מִכָּל אַרְבַּע רוּחוֹת
פְּרָחִים הִגִּיעוּ וּבְרָכוֹת
3.
פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה
אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה
וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה
תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה
וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה
תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה
אַרְבָּעָה סיפרו ביציאת מצרים
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? ---אני יודע שאני לא יודע
[”כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם"]
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר?--- שלי שלי – שלך שלי
[”וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם]“
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר?--- אם אין אני לי מי לי; ואם אני לי מה לי
[”וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת]“
שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל?--- סייג לחכמה שתיקה
”[וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר]“
שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!
שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה,
אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!
תָּפְרוּ, תָּפְרוּ, תָּפְרוּ לִי בֶּגֶד עִם כִּיסִים.
מִלְּאוּ, מִלְּאוּ, מִלְּאוּ כִּיסַי בָּאֱגוֹזִים.
שִׂמְחָה רַבָּה...
שָׁאוֹל אֶשְׁאַל, שָׁאוֹל אֶשְׁאַל אַרְבַּע קֻשְׁיוֹת
שָׁתֹה אֶשְׁתֶּה, שָׁתֹה אֶשְׁתֶּה אַרְבַּע כּוֹסוֹת.
שִׂמְחָה רַבָּה...
וְכוֹס גְּדוֹלָה, וְכוֹס גְּדוֹלָה אִמִּי תָּבִיא
לְאֵלִיָּה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.
שִׂמְחָה רַבָּה...
הַלְוַאי יָבא, הַלְוַאי יָבוֹא, הַלְוַאי יָסוּר
יִרְאֶה אוֹתִי, יִרְאֶה אוֹתִי כָּל כָּךְ הָדוּר
גיבורות יציאת מצרים
יוֹכֶבֶד, בַּת לֵוִי, אשת עמרם ואמם של מרים, אהרון ומשה.
"וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת-בַּת-לֵוִי. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. וְלֹא-יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר."(שמות פרק ב')
מִרְיָם הנביאה - בת עמרם ויוכבד, משבט לוי, אחות אהרן ומשה.
"וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ... וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד. וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד." (שמות פרק ב')
שִׁפְרָה וְפּוּעָה - שתי מיילדות עבריות שהימרו את פי פרעה.
"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן: מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה: כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת, כִּי חָיוֹת הֵנָּה - בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ." (שמות פרק א')
בַּת-פַּרְעֹה - חומלת על משה, היהודי, ומאמצת אותו לבן.
"ה. וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. ו. וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו--וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה. ז. וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ, אֶל-בַּת-פַּרְעֹה, הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת, מִן הָעִבְרִיֹּת; וְתֵינִק לָךְ, אֶת-הַיָּלֶד. ח. וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, לֵכִי; וַתֵּלֶךְ, הָעַלְמָה, וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד. ט. וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת-פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת-הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי, וַאֲנִי, אֶתֵּן אֶת-שְׂכָרֵךְ; וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד, וַתְּנִיקֵהוּ. י. וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ."
מה מקור המילה אפיקומן?
מן המילה היוונית epikomon שמשמעה 'חוגג', 'הולל'.
היוונים נהגו להתהולל לאחר המשתה, לעבור מבית לבית ולחלק דברי מתיקה. נגד זה נקבע שלא לסיים את הסעודה באפיקומן אלא במצה, לחם עוני. לימים לא הובנה המילה וניתנו לה הסברים על פי הארמית.
חוצים את המצה האמצעית לשתיים ומחביאים את האמצעית לאפיקומן
זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.
כל הרעב יבוא ויאכל,
כל הצריך יבוא ויפסח.
השנה (אנו) כאן – לשנה הבאה בארץ ישראל,
השנה (אנו) עבדים – לשנה הבאה בני חורין.
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם
כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל
כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח
הָשַׁתָּא הָכָא – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל
כוס שנייה
לחיים!!
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אַפִלּוּ פַּעַם אַחַת
הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים.
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין
הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים חָמֵץ וּמַצָּה
הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה.
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִים שְׁאָר יְרָקוֹת
הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר, מָרוֹר.
מצה – מרור – כורך
כורכים מצה בחרוסת ואוכלים בהנאה
מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'?
סנדוויץ' – על שם הלורד מסנדוויץ' שהיה מהמר כפייתי ואכל כריכים כדי שלא לחדול מהימוריו. בהגדה של פסח מסופר איך הלל הזקן קיים את מצוות האכילה: "היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד" – ומכאן כָּרִיךְ.
כוס שלישית
לחיים!!
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצרַָים, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז, הָיְתָה יְהוּדָּה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיַָּנֹס, הַיַרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵן - תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים - תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מִלְּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלְּפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִיש - לְמַעְיְנוֹ מָיִם.
ארוחת החג - בתיאבון!!
חסל סידור פסח כהלכתנו – לשנה הבאה במדינת ישראל השלווה והמשגשגת, החותרת לשלום ולצדק חברתי
כוס רביעית
לחיים!!
בשנה הבאה נשב על המרפסת
ונספור ציפורים נודדות.
ילדים בחופשה ישחקו תופסת
בין הבית לבין השדות.
עוד תראה, עוד תראה
כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה.
ענבים אדומים יבשילו עד הערב
ויוגשו צוננים לשולחן.
ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך
עיתונים ישנים וענן.
עוד תראה, עוד תראה...
בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים
מול האור הניגר הלבן
אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים
והשמש תזרח בתוכן.
עוד תראה, עוד תראה...
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא שׁוּנְרָא וְאַָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא כַלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא חוּטְרָא והִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא נוּרָא וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא מַיָא וְכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא תוֹרָא וְשָׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא הַשׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא, דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָּׁתָה לְמַיָא, דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאַָכְלָה לְגַדְיָא,
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא,חַד גַּדְיָא.
לו תישמע בתוך כל אלה
גם תפילה אחת מפי
כל שנבקש לו יהי
לו יהי לו יהי.....
בתוך שכונה קטנה מוצלת
בית קט עם גג אדום
כל שנבקש לו יהי.
זה סוף הקיץ סוף הדרך
תן להם לשוב הלום
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
ואם פתאום יזרח מאופל
על ראשנו אור כוכב
כל שנבקש לו יהי.
אז תן שלווה ותן גם כוח
לכל אלה שנאהב
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי...
עוד יש מפרש לבן באופק
מול ענן שחור כבד
כל שנבקש לו יהי.
ואם בחלונות הערב
אור נרות החג רועד
כל שנבקש לו יהי.
לו יהי, לו יהי
אנא - לו יהי
כל שנבקש לו יהי.
אם המבשר עומד בדלת
תן מילה טובה בפיו
כל שנבקש לו יהי
אם נפשך למות שואלת
מפריחה ומאסיף
כל שנבקש לו יהי
לו יהי, לו יהי...
מה קול ענות אני שומע
קול שופר וקול תופים
כל שנבקש לו יהי
אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ: אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ.
שְׁנַיִם אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית.
שְׁלשָׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה אָבוֹת,
אַרְבַּע אֲנִי יוֹדֵעַ: אַרְבַּע אִמָהוֹת,
חֲמִּשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה,
שִׁשִָּׂה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה,
שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא,
שְׁמוֹנָה אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה,
תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵעַ: תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה,
עֲשֶָׂרָה אֲנִי יוֹדֵעַ: עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא,
אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: אַחַד עַָשָׂר כּוֹכְבַיָּא,
שנים עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁנֵים עֶָשָׂר שִׁבְטַיָא,
שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָא.
באיזו שורה בשיר 'אחד מי יודע' יש בעיה דקדוקית?
שלושה עשר מידייא
המילה מידה היא ממין נקבה, ובכל זאת שרים "שלושה עשר" בזכר – בהשפעת המספרים שבשורות הקודמות. המילה מידיא איננה מילה ארמית אמתית אלא מילה מלאכותית שנוצרה לצורך השיר.